סרטן השד והרקע הגנטי שלו
סרטן השד מוגדר כסוג הסרטן השכיח ביותר כיום בישראל. אולם חרף זאת, רוב מקרי הסרטן (85%-90%) מסוג זה אינם נחשבים כבעלי רקע תורשתי. מרבית המקרים המסווגים כבעלי רקע גנטי יאופיינו באבחונה של המחלה בגיל שמתחת ל-50, בריבוי מקרים של סרטן השד במשפחה המצומצמת (או המעט רחבה יותר), כמו גם, בהופעת מספר סוגי גידול ממאיר באדם אחד (למשל, סרטן הערמונית או סרטן השחלות המאובחנים אצל האדם נוסף על סרטן השד).
כיום מוכרים למדע מספר גנים אשר המוטציות המולדות שהתחוללו בהם עלולות להעלות את רמת הסיכון של האישה באופן משמעותי בכל הנוגע להתפתחותו של סרטן שד. בנוסף, מניחים החוקרים כי ישנם מוטציות וגנים נוספים, שאף שכיום, הם עדיין לא בודדו, זוהו או נחקרו, גם להם משמעות קריטית בכל הנוגע לסיכונים לחלות בסרטן השד, כך שברור, כי בעתיד, נדע אפילו יותר על הקשר בין הגנטיקה לבין סרטן (סרטן השד ספציפית, אבל כנראה שגם בנוגע לסוגי הסרטן האחרים).
הקשר בין סרטן שד לבין מוטציות בגן brca 1
למרות היותם מיעוט יחסי לכלל מקרי סרטן השד, מקרי סרטן השד על רקע גנטי סייעו לא מעט לחוקרים בשנים האחרונות, וזאת, בין אם בהבנת אותם תהליכים המובילים להתפתחות סרטן בשד ובין אם באיתורן של הנשים שמצויות בסיכונים גבוהים במיוחד לחלות בו.
נשתדל להסביר איך הדבר מתרחש, ללא כניסה למונחים מדעיים מורכבים מידי.
ככלל, קיימים שני סוגים של מוטציות בגנים:
המוטציות התורשתיות (המולדות) – מוטציות אלו מקורן בשינויים גנטיים המועברים לאדם באמצעות תורשה מאחד מהוריו (או משניהם). מוטציות כאלו ניתנות לגילוי באמצעות בדיקות פשוטות יחסית כדוגמת בדיקת הדם או הרוק.
המוטציות הנרכשות (הסומאטיות) – מוטציות אלו נגרמות בשל שינויים שאינם מועברים לאדם מהוריו. את המוטציות הללו ניתן לאבחן רק בתאים של הגידול עצמו ובתאי הרקמה שבה הוא התפתח, ולכן, ניתן לאתרן רק באמצעות נטילת דגימה לבדיקה מהגידול (ביופסיה).
כיצד בודקים נשאות למוטציה בגנים brca 1?
בדיקות לגילוי המוטציות התורשתיות (המולדות)
בדיקה לגילוי המוטציות השכיחות – בדיקה המבוצעת בבדיקת דם / רוק פשוטה ומאבחנת קיומה של אחת (או יותר) מהמוטציות המוכרות האפשריות. בישראל, תיבדקנה במסגרת בדיקה זו מוטציות המוגדרות כ"שכיחות" במוצאים ובעדות השונות המרכיבים את האוכלוסייה הישראלית. בדיקה זו בסיסית ביותר, ואינה מסוגלת לאתר את כלל המקרים, שכן, למעשה, כבר כיום מוכרות למדע אלפי מוטציות שונות מעבר לאלו המוגדרות כ"שכיחות", כך שבמרבית המקרים, קבלת תשובה שלילית בבדיקה כזו, אינה סיבה למסיבה, ותחייב ביצוען של בדיקות מקיפות יותר – ריצוף מלא / פאנל גנים.
בדיקות ריצוף מלא / פאנל גנים – במקרים בהם לא נמצאו מוטציות בבדיקת מוטציות שכיחות וקיימת הערכת סיכון הנוגעת להימצאותה של מוטציה שאינה שכיחה, תבוצענה בדיקת ריצוף מלא לגן brca 1 או בדיקת פאנל הכוללת מספר גדול של גנים, ביניהם brca 1. בבדיקה מסוג זה ייבדקו כל סוגי המוטציות הרלוונטיות, ביניהן אף הנדירים ביותר.
בדיקות לגילוי המוטציות הנרכשות (סומאטיות)
כאמור, את המוטציות הנרכשות בגנים ניתן לאתר, אך ורק, על ידי בדיקת רקמת הגידול. לכן, לאחר נטילת דגימה באמצעות ביופסיה, תבוצענה על הרקמה בדיקת ריצוף מלא לגן brca 1 או בדיקת פאנל הכוללת מספר גדול של גנים, ביניהם brca 1.
חשוב לציין, כי אין צורך בנטילת דגימת ביופסיה חדשה ונוספת לצורך ביצוען של בדיקות אלו והן יכולות להתבצע גם על דגימה שנלקחה מהגידול בעבר.
נשים, גברים וסיכונים המשותפים לבני שני המגדרים
נשים שהן נשאיות למוטציות בגנים אלה מוגדרות כמצויות בסיכונים גבוהים משמעותית לסרטן השד ולסרטן השחלות. על אף שהסיכונים של נשים נשאיות לחלות בסרטן השד גבוהים בכל גיל לאורך חייהן, התגלה, כי בממוצע, הן עתידות לחלות בסרטן השד ו / או בסרטן השחלות בגילאים צעירים יותר, יחסית לנשים האחרות שאינן נשאיות למוטציה בגן זה. בנוסף, נשאית נמצאת אף בסיכון גבוה יותר לפיתוח סרטן בשני השדיים (סרטן שד דו-צדדי) או להתפתחות סרטן שד וסרטן שחלות במקביל. וסיכון נוסף (הנוגע במיוחד עבור הנשים המהססות עדיין האם להיבדק) – נשים שהן נשאיות של מוטציות בגן brca 1 מצויות בסיכון של 50% להעביר את המוטציה לדור הבא, צאצאיהן.
גברים המאובחנים כנשאים של מוטציה בגן brca 1 נמצאים בסיכונים גבוהים לפיתוח סרטן ערמונית, בהשוואה לאוכלוסיית הגברים הכללית. סוג סרטן זה, כאשר הוא מתפתח אצל גבר נשא, עלול אף להיות אלים ומהיר יותר בהתפתחותו, מאשר אצל גברים שאינם נשאי המוטציה.
אצל נשאים בני שני המגדרים אובחנו סיכונים גבוהים יותר לפיתוח סרטן מסוגים אחרים (כדוגמת סרטן בלבלב, בקיבה או בדרכי המרה). על אף שסיכון זה אובחן, בעיקר, אצל נשאי מוטציות בגן brca 2 (ופחות אצל נשאי מוטציות בגן brca 1), שיעור הסיכון המדויק לפיתוח סוגי הסרטן הנוספים עדיין לא נקבע, והגישה המחקרית הרווחת גורסת כי העניין פרטני יותר ומשתנה בכל אחד מהנשאים בהתאם לקריטריונים ולנסיבות הספציפיות לאדם ולמקרה.
brca 1 ו-brca 2 – מה ההבדל ביניהם?
למרות, שלרוב, הגנים brca 1 ו-brca 2 מוזכרים בנשימה אחת בכל הנוגע לסרטן השד והשחלות, השפעותיהם (במיוחד בכל הנוגע לסיכוניהם של הנשאים לחלות) אינן זהות. למשל, מוטציות בגן brca 1 אובחנו בכ-7% מהמשפחות בהן היה ריבוי של מקרי סרטן השד ובכ-40% מהמשפחות בהן היה ריבוי מקרים של סרטן השחלות וסרטן השד. מוטציות בגן brca 2 אובחנו בכ-20% מהמשפחות המצויות בסיכון גבוה לסרטן השחלות והשד, אך בפחות מ-3% מהנשים הצעירות מהממוצע שחלו בהם.
מוטציות בגן brca 1 קשורות לסיכון מוגבר לסרטן השד, כולל צורה אגרסיבית הנקראת סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים (TNBC, קיצור של Triple Negative Breast Cancer), סרטן השחלות, סרטן הלבלב וסרטן הערמונית. בעוד שהמוטציות בגן brca 2 מקושרות, בעיקר, לסיכון מוגבר לסרטן השד, סרטן השחלות, סרטן הלבלב, סרטן צינורית וכיס המרה ומלנומה.
מי נמצאת בסיכון מוגבר מבחינה גנטית לחלות בסרטן השד?
כיום, מוכרות למדע מספר מוטציות בגן brca 1 שעשויות להיות שכיחות במוצאים מסוימים באוכלוסיה הישראלית – בעיקר אצל יוצאי / יוצאות עדות אשכנז ואצל גברים ונשים בני העדה העיראקית. אולם חשוב להזכיר שוב, כי הבדיקה הבסיסית (המתייחסת, אך ורק, לגילויין של מוטציות מוכרות ושכיחות אלו), לעיתים קרובות, אינה מסוגלת לאתר את המוטציות האפשריות האחרות, שאף הן מוכרות על ידי המדע, אולם הן (בניגוד לאחרות) אינן נבדקות כדבר שבשגרה.
אובחנת כנשאית brca 1? חשוב שתדעי!
בפני מי שאובחנה כנשאית מוטציה בגן brca 1 עומדות האופציות הטיפוליות השונות – מבדיקות מעקב תקופתיות שגרתיות ועד לביצוע ניתוח מניעתי (כריתת שדיים ושחזורם או כריתת השחלות והחצוצרות אחרי סיום הקמת המשפחה).
בכל מקרה,
בין אם את מוגדרת (מהבחינה הגנטית), מראש, בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד ובין אם לאו, בין אם עברת את גיל 50 ובין אם לא, בין אם אובחנת כנשאית או לא – הדבר הנכון ביותר שאותו תוכלי לעשות עבור עצמך הוא לא לטמון את הראש בחול אלא לגשת, להיבדק ולטפל בעצמך, והכי חשוב – לעשות זאת בליווי של רופא.ה המתמחה בתחום!